אתמול (חמישי) היה יום היסטורי שדן את החברה הישראלית לתקופה חדשה, ארוכה, ועתירת התפתחויות וסכנות. ההחלטה על הגשת כתבי האישום נגד ראש ממשלה גדול שהצעיד את ישראל לעידן של יציבות ארוכת שנים, שגשוג ועליית קרנה ומעמדה בעולם, יוצרת מצב פוליטי קשה ועוד יותר מסובך מקודם. התחושה קשה ורעה בגלל שמי שגורם להתפתחות הזאת בהיסטוריה הישראלית, זוהי מערכת שאיבדה את אמונו של חלק גדול בציבור.
מנדלבליט על כתבי אישום נגד נתניהו: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך שלם" // צילום: עמי שמיר
מדוע המפכ"ל לשעבר אלשיך מפרסם את המלצותיו נגד נתניהו ממש ערב פרישתו, מעוטר בראיונות חנפים? מדוע כתב החשדות מוגש ערב הבחירות באפריל השנה. ומדוע היועץ המשפטי מנדלבליט עושה את המלודרמה הרגשנית שלו בעיצומו של מאמץ אחרון להרכיב ממשלת אחדות? האם הכל צירוף מקרים?
האזרחים הישראלים נחשפו להליכי החקירה הדורסניים, ולפחות לגבי תיק 4000 הם פוסלים מלכתחילה את כתב האישום. מצער לראות שמנדלבליט לא התרשם מהרדיפה ומהמעצרים חסרי ההצדקה, שמזכירים משטרים אפלים. יש תחושה של ביזיון שלכתב האישום יש ניחוח של הרשעה, ולהרשעה בדמות כתב אישום קדם ניסיון הרשעה ציבורי באמצעות הדלפות בלתי פוסקות.
כתב הטלוויזיה גיא פלג סיפר, כי בעת שנערכו דיונים על מינויו של מנדלבליט ליועץ משפטי, הוא שאל אותו, איך כמי שעבד עם נתניהו כמזכיר הממשלה הוא יוכל בשעת הצורך להחליט על הגשת כתב אישום נגדו. הוא עמד על דעתו שיוכל.
כפי שציינו משפטנים, כל ראש ממשלה מאז אהוד ברק עבר מסכת חקירות ופתיחת תיקים. אחרי ברק, אריק שרון. אחריו אהוד אולמרט. מה שעולה בבירור הוא, שאותם ראשי ממשלה שלא נהנו מאיתרוג ולא היה להם כוח הרתעה כלפי מערכת המשפט, הם אלה שספגו כתבי אישום. כוח הרתעה במערכת הישראלית מושג באמצעות התקשורת ובאמצעות דוברים מנכבדי מערכת המשפט בעבר.
עוד בנושא:
לפני ראש הממשלה נפתחו תיקים גם לכמה שרי משפטים, או מועמדים למשרד המשפטים, כמו הנשיא הנוכחי ריבלין. זו תופעה בלתי נסבלת. ברור שאם היו קודחים בהר הראיות נגד אריאל שרון, גם נגדו היה מוגש כתב אישום, וכנ"ל לגבי אהוד ברק.
הדבר שאותו מנדלבליט ופרשניו בתקשורת לא יוכלו להתכחש לו הוא, שאין דרישה ציבורית חדה ונוקבת לסילוקו המיידי של ראש הממשלה נתניהו מתפקידו. מה שהציבור רואה זה שהיועץ המשפטי כנציג הבכיר של מערכת המשפט תרם אמש את תרומתו השלילית למצב הפוליטי המסובך בישראל.
כל אחד עשה הכי גרוע שהוא יכול כדי לסבך את המצב, ואתמול גם מנדלבליט לא נפקד. השיטה הזאת של הפללת הפוליטיקה בתיקים הקשורים בתקשורת עצמה - היא פגיעה קשה בדמוקרטיה.
אם הציבור היה מרגיש שנתניהו נאשם בעבירות חמורות שלא ניתן להטיל בהן ספק, היתה כבר התקוממות והוא היה נאלץ להתפטר. זה לא קורה, אלא ההפך. אמש הגיע לשיאו המהלך הארוך והמתואם של מאמץ פוליטי, שבמקביל לו מאמץ חקירתי־משטרתי ולאחר מכן משפטי - להפלת ראש הממשלה. ביוני 2016 דיווח אמנון אברמוביץ' לראשונה על "בדיקות" שמתנהלות נגד נתניהו.
נתניהו לאחר החלטת היועמ"ש: "ניסיון הפיכה נגד השלטון בישראל"
זה היה המועד שבו קרא אהוד ברק למרד - כל אחד ממקומו. אז גם יצא בני גנץ לדרכו הפוליטית בתנועת "דרכנו". הם קיוו כנראה שתהליך הפלתו יהיה מהיר יותר. פרשת הצוללות צפה כעבור חודשיים־שלושה והעניקה תנופה למהלך. עכשיו זה תלוי במערכת הפוליטית אם ההחלטה על כתב האישום תהפוך לכלי בהשלמת המהלך של הפלת נתניהו.
התקופה החדשה שלאחר כתבי האישום פותחת עידן טעון ברגשי נקם. סיפוק נקמני מצד השמאל ודובריו, ומנגד - תחושת זעם נקמני נגד הממסדים שמנסים, לדעת חלק מהציבור, להרוס את הימין באמצעות סיכול מנהיגו.
2019-11-22 07:45:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzA5MzQ50gEA?oc=5
0 Comments:
Post a Comment