בניגוד לתאונות אחרות בצה"ל, כאן הכתובת מרוחה על הקיר באותיות אדומות מדם. מסוקי היסעור - CH-53 סי סטאליון בשמם הרשמי, פועלים כבר יותר מ-50 שנה בשירות חיל האוויר הישראלי, ומטבע הדברים ישנה עייפות קשה של החומר, עד כדי סכנת חיים, בשל הפעלתם מעבר לשעות המומלצות על ידי היצרן, תוך שימוש בהם באופן אינטנסיבי, עם משקל גבוה, ולעיתים תוך קושי להשיג חלפים.
מסוקי היסעור הראשונים הגיעו לצה"ל ב-1969 והפכו מיד לחלק מחוד החנית של צה"ל. במלחמות ישראל ובמבצעים מסווגים נעשה בהם שימוש אינטנסיבי. בין היתר, המסוק שנשרף אתמול השתתף במבצע חילוץ הכוח המיוחד בחאן יונס, שבו נהרג סא"ל מ'.
צילום: דיווחים חמים מהשטח
אך כמו כל כלי טיס, הוא התיישן. בשנים האחרונות נעלמו מסוקי היסעור מצבאות העולם, וכיום המסוק מדגם D, אחד משני דגמים שנמצאים בשירות צה"ל, הוא היחיד מסוגו בעולם. למעשה, בחברת סיקורסקי, כיום בבעלות חברת לוקהיד מרטין, מפעילים כיום פס ייצור מיוחד על מנת לייצר חלפים למסוק העתיק שעדיין נמצא בשירות בצה"ל.
"סיקורסקי תסייע בשיפור המוכנות של מסוקי CH-53D, וחיל האוויר יוכל להתגבר על מחסור הולך וגדל של רכיבים שקשה לרכוש עבור צי המסוקים", אמר ב-2017 ביל גוסטיק, בכיר בחברת סיקורסקי. הוא אומנם עומד מאחורי ישראל באופן מלא, אך בין הדברים ניתן להבין כי יש בעיה אמיתית בייצור רכיבים באופן מיוחד לכמה עשרות מסוקים בלבד שפועלים בעולם כולו.
לפני כעשור שופצו המסוקים על מנת שיוכלו להמשיך לפעול עד שנת 2025, אך דו"ח חריף במיוחד של מבקר המדינה דאז יוסף שפירא הזהיר במרץ האחרון כי מדובר בסיכון חיי אדם, חד משמעית. בדו"ח ציין שפירא כי חלק גדול מהמסוקים מיושנים ומחייבים תחזוקה תכופה אל מול מחסור בחלפים.
ב-2017 הוחלט בחיל האוויר להעלות את תקרת שעות הטיסה של המטוסים ל-12,500 שעות טיסה, זאת בניגוד לתקרת שעות הטיסה שנקבעה על ידי היצרן – 10,000 שעות טיסה בלבד, כשהמטרה היא לאפשר את הפעלתם עד שנת 2030. "הארכת חיי היסעור עלולה לטמון בחובה סיכון לחיי אדם, עלולות להיות לה השלכות מבצעיות משמעותיות והיא כרוכה בעלויות תחזוקה ניכרות", הזהיר המבקר.
בחיל האוויר, יש לציין, מודעים לבעיה, ומתכוונים להחליף את המסוקים בדגמים מתקדמים יותר. על הכוונת של צה"ל יש כרגע שני דגמים אפשריים - CH-47 צ'ינוק מדגם G, שבו משתמשים הכוחות המיוחדים האמריקנים, ו- CH-53Kקינג סטליון, מסוק חדש של חברת לוקהיד מרטין, שנכנס בשנה שעברה לשימוש בחיל המרינס.
צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
אולם גורמים שבקיאים בתחום מזהירים כי הבדיקה אורכת זמן רב מדי, וההשוואה של המסוקים עדיין לא הסתיימה. מכיוון שמדובר בהליך ייצור ממושך, שאורך לפחות 36 חודשים, אם בחיל האוויר יקבלו החלטה ב-2021, למשל, קיים חשש שהמסוקים לא יגיעו בזמן. במקביל, הולכים מסוקי היסעור ומתיישנים, והם עלולים לצאת מסדר הכוח הצה"לי בשל בלאי קבוע שלא יוכלו לתקנו. אחת הבעיות, כך נראה, היא שבחיל האוויר מעוניינים לבחון את מסוק הצ'ינוק שהינו מסוק סודי שכרגע אינו נגיש.
"גם אם אתה מתחזק בצורה טובה מסוק ישן, הוא יכול להתקלקל כמו כל כלי טיס או כלי מכני. יש כאן יסעורים מתחילת שנות השבעים. קיים חשש שעד 2025 רוב היסעורים לא יהיו שמישים, ועדיין לא יהיה מחליף", אמר גורם ל"ישראל היום". לדבריו, בחיל האוויר מתקנים את המסוקים כנדרש, אך גם מפעילים אותם בסדרי גודל משמעותיים. "לא רק שחיל האוויר עבר את שעות הטיסה, אלא גם מעמיס משאות כבדים על המסוקים, טס רחוק ונוחת במקומות גבוהים. הדבר מאתגר את המסוקים מאוד".
2019-11-27 10:23:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzEwNjg30gEA?oc=5
0 Comments:
Post a Comment