הרמטכ"ל, רב-אלוף כוכבי, התבטא אתמול (חמישי) בנושא הסיכון שבהיגררות למלחמה בעקבות פעולה אפשרית מצד איראן. אמירות אלו מתחברות לטרמינולוגיה שבה נקט ראש הממשלה נתניהו סביב הסיכויים להתלקחות אזורית. מה השתנה באזורנו, ומהם התרחישים האפשריים?
צמד הביטויים "סיכוי גובר להיגררות למלחמה" ו-"הצדדים אינם מעוניינים בכך" מופיע בתדירות גבוהה בשנים האחרונות. מה בעצם מנסים לומר לנו? המתכונת הרי כבר התרחשה, לדוגמה ב-2006. נסראללה והאיראנים לא רצו מלחמה. הם ביצעו חטיפה לשם הישג פנימי מוגבל, ולקחו בחשבון תגובה ישראלית. הם לא לקחו בחשבון הדרדרות למלחמה.
תיעוד תקרית הנ"ט בגבול לבנון
בדיוק לתרחיש הזה מכוון כוכבי. בחודשים האחרונים איראן הולכת ומתריסה כלפי המערב - היא עושה זאת באמצעות "שליחים" בכלל הזירות: במפרץ הפרסי, בתימן, בסעודיה, עיראק, סוריה, לבנון, ואפילו חמאס. ההתרסה באה כנגד ביטול הסכם הגרעין על ידי טראמפ, והגברת הסנקציות. לעת עתה האיראנים לא זכו לתגובת נגד. ייתכן והיחידים שעד כה פעלו מולם בנחישות הם לא פחות ולא יותר אנחנו הישראלים, וזאת באמצעות סיכולים - חלקם פורסמו, חלקם ממקורות זרים.
כוחות באביבים אחרי ירי טילי הנ"ט באוגוסט // צילום ארכיון: אייל מרגולין, ג'יני
עד כה ישראל עמדה איתן מול כל ניסיונות ההתרסה האיראניים, ועם זאת לאחרונה באה תגובה של ירי טילי נ"ט בגבול הצפון, שבה לא נגבה מאיתנו מחיר. בעייני האיראנים מדובר ב"חשבון פתוח", כלומר, הם עדיין מחפשים את העיתוי הנכון כדי לפגוע בנו ולגבות מחיר על פעולות כאלה ואחרות שביצענו מולם, וגם כדי להתריס מול אמריקה, שיש לומר באופן כללי מקרינה אדישות, שלא לומר חוסר אכפתיות כלפי האזור.
עוד בנושא:
ניתן להעריך כי האיראנים לא יפתחו מולנו במלחמה רבתי, אלא ילכו על פיגוע מוגבל. יש להעריך שלא מדובר בחטיפה, כי על כך הם כבר הבינו שישראל תצא למלחמה. אז מה בכל זאת?
ישנו מנעד אפשרויות:
• הראשונה היא ירי מסיבי של טילים, הפצצה או ירי של מרגמות לעבר מטרה צבאית מוגדרת, תוך פגיעה מצומצמת וממוקדת בתשתית ובלוחמים.
• האפשרות השנייה היא חדירה של כוח קטן בגבול ופגיעה בכוח צבאי בפעילות שוטפת, ייתכן ואף במובלעות שמעבר לגדר.
• האפשרות השלישית היא פגיעה בכוח או באמצעי לחימה שפועל בשטח לבנון או סוריה, כמו מטוס או כלי טייס לא מאויש.
תגובה מצד ישראל עלולה להוביל למלחמה
פעולות אלו לא מאיימות על ישראל – לא על ביטחונה ולא על חוסנה. אולם הפעולות האלו יידרשו תגובה מצדנו , וזו בוא תבוא, לבטח אם תהיה פה ממשלה חדשה שנוח יהיה לאתגר אותה ולבחון את "גבולותיה".
התגובה הזו היא סכנת ההיגררות שכוכבי מדבר עליה. קרי - ישראל לא תבליג על תקיפה איראנית. תהיה ממוקדת ככל שתהיה. התגובה של ישראל עשויה לגרור תגובה על תגובה, ומכאן סכנת ההיגררות.
הרמטכ"ל כוכבי הזהיר מפני הדרדרות למלחמה // צילום ארכיון: מירי צחי
אירוע מסוג זה עשוי לקרות בכל רגע – בטח כאשר הכוחות מתוחים. למצבי כוננות ותגבור יש דינמיקה משלהם, וכאשר האוויר רווי ב"אדי דלק" ניצוץ אחד מדליק הכל, והמצב בהחלט נפיץ מזה זמן הן בצפון והן בדרום, זאת על רקע היעדר תהליך ממתן כלשהו ברמה המדינית. זהו וואקום ממשי שנובע לא מעט מכך שלישראל כבר שנה יש ממשלת מעבר.
בהיעדר גורמים ממתנים הצדדים עשויים להיגרר למלחמה, או מתגובה על תגובה, או מתקרית סתמית בגבול שתהפוך לפיצוץ גדול, או ממיסקלקולציה, כלומר פרשנות לא נכונה לכוונות הצד השני. כל אלו יכולים לקרות, לבטח כאשר אין ציר מרסן אפשרי.
ובכל זאת, למה זה עוד לא קרה?
ראשית, כי באמת לא מעוניינים שיקרה, לפחות בצד הישראלי הממשלה הכילה עד היום את כלל תהפוכות הצפון בשבע השנים האחרונות, בדגש על ה"אביב הערבי", וכל שהתרחש מאז בזירה הצפונית, לרבות מלחמת האזרחים.
נתניהו מתקשר בו-זמנית עם שני מנהיגי מעצמות העל, פוטין וטראמפ // צילום ארכיון: רויטרס
שנית, גורם אחד שהולך ומתעצם בהתערבותו והוא פוטין. נשיא רוסיה מעוניין ביציבות, והידוק הקשרים איתו בהחלט סייע לכך בשנים האחרונות. שימור הציר מול פוטין הוא חיוני, כיוון שנדמה שבימים סוערים אלו הוא הדמות היחידה שחפצה בשקט וביציבות במזרח התיכון, ראו כדוגמה את השפעתו על מהלכיה האחרונים של טורקיה.
בהינתן שאמריקה מעצימה את הלחץ על איראן אך לא מתערבת צבאית, הגורם הממתן הוא דווקא נשיא רוסיה. התופעה הזו רק מעצימה את ההישג האדיר של נתניהו ביכולת שלו לתקשר עם שני מנהיגי מעצמות העל האלו בו-זמנית. זהו הישג חסר תקדים במדינות הישראלית ובהחלט יש לברך עליו.
2019-10-25 11:17:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzAxNTI50gEA?oc=5
0 Comments:
Post a Comment