ישראל היתה קרובה בהרבה למערכה בעזה לפני הבחירות מכפי שפורסם. למעשה, רק שיקולים מבצעיים בזמן אמת, שהיו מאפשרים לפגוע במטרות שאושרו, הם שמנעו את הפעילות הישראלית, שהיתה מובילה בסבירות גבוהה להסלמה רחבה, ואולי אף למלחמה.
בלחץ מאבטחיו נאלץ נתניהו לרדת מהבמה. הוא חזר אחרי כמה דקות, אבל התמונות מהאירוע שהופסק כבר נפוצו לכל עבר. ישראל נתפסה כמי שמנוהלת על ידי ארגון טרור עזתי; נתניהו כמי שהטרור מכתיב את התנהלותו. יועציו חששו מפגיעה קשה בקמפיין הבחירות של הליכוד.
עם סיומו של האירוע מיהר נתניהו להתייעצות ביטחונית בקריה בתל אביב. כל ראשי מערכת הביטחון היו שם: הרמטכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד, היועץ לביטחון לאומי ואלופי צה"ל. נתניהו דרש תגובה קשה - וקיבל. בניגוד לפרסומים קודמים, באותו לילה אושרה תגובה ממוקדת כנגד יעדי טרור משמעותיים ברצועה.
בעקבות האישור נפתחו החפ"קים בצה"ל ובשב"כ. חיל האוויר עמד בכוננות ביצוע, וצה"ל החל בהכנות להסלמה שהיתה צפויה בעקבות זאת. ההערכה הגורפת היתה שתגובה מעזה תהיה בעוצמה, לרבות שיגור רקטות לתל אביב, מה שיוביל לכמה ימי קרב לפחות. על הרקע הזה נשלח היועץ לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, לתדרך את ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, כי עשויה להיות הסלמה ביטחונית שתחייב את דחיית הבחירות.
המעגל שלא נסגר
ביום שלמחרת, רביעי, לא התקיימו התנאים המבצעיים שנדרשו כדי לפעול. בינתיים, תקפו בכירים בצה"ל בדיונים הפנימיים את ההחלטה שהתקבלה, בטענה שהיא מנוגדת למדיניות הישראלית כלפי עזה, וכי היא עלולה להיתפס כמהלך פוליטי שנועד להשפיע על תוצאות הבחירות. כפי שפרסם העיתונאי עמוס הראל (ובהמשך גם ברק רביד ובן כספית), פנה הפרקליט הצבאי הראשי ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיכונס קבינט, שהוא הגוף המוסמך לקבל החלטה שעלולה להוביל למלחמה. ההתערבות של השניים - שהובילה לדרישה לקיים "קבינט ישוב", שישמע את הערכתם של גורמי הביטחון לפני שיחליט, ולא יסתמך על החלטה קודמת או על התייעצות טלפונית - בלמה את המהלך. ביום חמישי יצא נתניהו לפגישה עם הנשיא פוטין בסוצ'י; כשחזר, ירד התגובה הישראלית מסדר היום.
אלא שההתערבות של המשפטנים היתה כמעט יממה לאחר שהתקבלה ההחלטה. לו בוצעה הפעילות בזמן אמת, סמוך לאישורה כפי שתוכנן, התגובה הישראלית היתה יוצאת לדרך. למעשה, רק כפסע - מרחק היתכנות מודיעינית־מבצעית - היה בין ישראל לעימות נרחב ברצועה, שלאחריו הדיון המשפטי היה נותר רק עניינם של היסטוריונים או של ועדות חקירה.
שבריריות ביטחונית שהגיעה לשיאה בחודש אוגוסט. טנק צה"ל בעוטף עזה
זאת לא היתה הפעם היחידה שבה כמעט הידרדרה ישראל להסלמה בתקופה האחרונה. 9 ימים קודם לכן נבלמה הסלמה בצפון, כאשר טיל נ"ט ששיגר חיזבאללה בתגובה למתקפת הרחפנים שיוחסה לישראל בביירות כנגד פרויקט הדיוק של הארגון החטיא אמבולנס צבאי ובו 5 חיילים, שנסעו בגזרה בניגוד לפקודות. רק כפסע היה מהריגתם של החיילים, ומתגובה ישראלית חריפה - שכבר הוכנה - ואשר היתה מובילה, בסבירות גבוהה לתגובת־נגד של חיזבאללה, ולחילופי מהלומות בין הצדדים.
לוליינות ומזל
שני האירועים האלה הם עדות לשבריריות הביטחונית שמלווה את ישראל בתקופה האחרונה, ואשר הגיעה לשיא בחודש אוגוסט. בעוד הציבור הישראלי נע בין חופשות בארץ ליעדים בחו"ל, והפוליטיקאים עסוקים בקמפיין הבחירות, השקיעה מערכת הביטחון מאמץ חסר תקדים לסכור את הפרצות ולמנוע התפרצות בגזרה אחת, ואולי ביותר.
למעשה, שילוב של מידע גלוי ופרסומים זרים מלמד שישראל פעלה בקיץ בחמש גזרות במקביל: יו"ש, עזה, סוריה, לבנון ועיראק. בצפון, למשל, נדרש צה"ל באוגוסט לעלייה של 30 אחוזים בשעות הטיסה (של שלל כלי הטיס) בהשוואה לחודשים שקדמו לו; בעזה בוצעו בתקופה הזאת 23 תקיפות של חיל האוויר, וסוכלה חדירה של 10 מחבלים ב־4 אירועים שונים על הגדר; וביהודה ושומרון היתה עלייה חדה באירועי הטרור הקשים (5 פיגועים לעומת 1 ביולי ו־0 ביוני) והעממיים (עלייה של 136 אחוזים בזריקות אבנים ושל 69 אחוזים ביידוי בקבוקי תבערה ביחס לחודשים הקודמים).
העצימות הזאת חייבה את צה"ל בעיקר, ולצידו את השב"כ והמוסד בתחומי אחריותם, בניהוג עדין מאוד של המערכת. כל פעולה נשקלה לא רק מול הערך המיידי שלה, אלא גם מול הסיכוי שתצית גזרה אחת או יותר. ההערכות לגבי הצפון היו שהסלמה שם תוביל בסבירות גבוהה גם להסלמה בדרום; הסלמה בעזה היתה עלולה להוביל גם לאירועים ביו"ש.
בתוך כל אלה ערך החודש צה"ל את התרגיל השנתי, "אבן הראשה". הפעם, הקצינים לא נדרשו להחליף למדי ב' רק לצורך התרגיל: בגלל הרצף הבלתי נגמר של אירועים ביטחוניים בכל הגזרות לא היתה להם הזדמנות לחזור למדי א'.
גם הפעם, התרחיש שנבחן בתרגיל היה מחמיר, רב־זירתי, מאתגר לצה"ל ולמדינת ישראל. כל מה שלא קרה במציאות, אבל עשוי להתגלגל לפתחנו במוקדם או במאוחר. כפי שמצביעה הערכת אמ"ן (שתפורט כאן במוסף ראש השנה, בראיון מיוחד עם ראש חטיבת המחקר, תא"ל דרור שלום), התמונה כיום קודרת יותר בכל הגזרות, וישראל מתחילה "ללחוך את רף המלחמה".
זה יחייב את צה"ל בהתנהלות מורכבת, שתדרוש לא פעם שילוב של לוליינות ומזל. עם חגי תשרי בפתח, וכאשר אצל לא מעט יריבים מנגד יש עצבים חשופים ואמוציות בשמיים - במיוחד אצל איראן, שמחפשת נקמה על סדרת ההשפלות האחרונה שספגה - ההערכה הסבירה היא שגם התקופה הקרובה תהיה מתוחה מאוד, ותעמיד את ישראל במבחנים כמעט יומיומיים, שלחלקם גם יהיה פוטנציאל להוביל להידרדרות מסוכנת. בהיעדר שינוי אסטרטגי משמעותי, שאינו נראה כרגע באופק, תמונת המצב הזאת תלווה אותנו גם בתש"ף, ואולי מעבר לה.
2019-09-28 11:34:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNjk1Njkz0gEA?oc=5
0 Comments:
Post a Comment